המסע הישראלי הוא טיול שנתי של שבוע עם טוויסט. הטוויסט הוא שלאורך המסע מתקיימים מעגלי שיח, דבר שעוד לא נתקלתי בו בעבר. מעגלי השיח מתמקדים במגוון נושאים שאנשים טרודים בהם ושואלים שאלות נוקבות על כך. מאיך היה לכל אחד ביום ואם אתה מרגיש עייף למה הם הערכים שלך והשאיפות לעתיד, ומי אתה באמת . השיח מתקיים בלי מסכת הציניות הדוקרת של היומיום, דבר זה מאפשר שיח עמוק ומשמעותי ואפשרות לשתף דברים שבלב, רגעים של אושר ושמחה וגם של כאב ובדידות.
דבר זה מהווה משב רוח-חיזוק באמצע השגרה השוחקת, וגם הזדמנות להעביר את האווירה של מסגרת הלימודים ולהפוך אותה ליותר עשירה ומתגמלת.
את כל אלה מנחים מדריכים מגניבים, תומכים, שמדברים עליך בגובה העיניים, שקולטים את האווירה האנשים בקבוצה. יודעים מתי לדבר ומתי להקשיב, בקיצור אחלה של מדריכים ויותר מזה, חברים.
חזרנו לפני כשבוע וחצי ממסע מיוחד במינו בן שישה ימים יחד עם הבנים.
ערבבנו את הכיתות, התחלקנו לקבוצות, ויצאנו יחד לפתוח את הראש ואת הלב אחד של השני.
הבנים גילו את עצמם ביום "אני ועצמי" בכרמל, במעלה ההר ובירידה בנחליו, עסקנו הרבה במיוחד שבכל אחד, התבודדנו, כתבנו והחלטנו לתת את עצמנו למסע, בישלנו יחד וישנו בשטח, למחרת, "ביום אני והקבוצה" כבר היינו עסוקים בביחד- דינמיקה קבוצתית הייתה הלב של היום הזה, מטיול מלא במשחקים ל ODT, וכמו בכל יום, כל היום- "מעגלים", כל משחק נחקר ודובר, ולעתים התגלינו גם במערומינו, כששכחנו מישהו מהקבוצה, או שזלזלנו תוך לחץ התחרות, אך משם נבנינו.
ביום השלישי "אני והקהילה" התנדבנו וגילינו את העיר חדרה על תושביה המגוונים, שוחחנו על תופעת השקיפות ועל הפערים בחברה הישראלית, גילינו חיים עשירים ואנשים מקסימים ומעניינים.
למחרת, ביום "אני ועם בארץ" חזרנו דרומה, בשבילי פארק קנדה, ניסינו להבין למה אנחנו כל כך מחוברים לארץ הזו ומה עושה אותה ואותנו לכל כך מיוחדים יחד, קינחנו את היום בעלייה לירושלים ובתפילה בכותל, את עוצמת הריקודים והשירה שהייתה שם לא ניתן לתאר במילים.
ביום שישי, יום "אני והמדינה", עלינו להר הרצל, זהו יום מיוחד בהר, לא מעט חברים וקרובי משפחה באים לפקוד את קברי יקיריהם, אליהם הצטרפנו גם אנחנו, שמענו סיפורים מרגשים וגילנו אנשים שחיו חיים מלאי משמעות ונתינה, קיבלנו השראה וניסנו לברר איפה אנחנו בכל הסיפור הלאומי הזה.
משם חזרנו כמעט הביתה- ל"ארץ האיילים", קיבלנו את השבת בתפילה מרוממת במיוחד, בערב התיישבנו למעגל הכי חזק במסע- "עין טובה" (תשאלו את הבנים מה זה אומר…), השבת עסקה ב"אני והיהדות", גילינו עד כמה הבנים מחוברים לזהות שלהם כיהודים ומה המשמעות של זה. הבנים התעלו על עצמם, בתפילות, בסעודות, במעגלים ובכל חלק של השבת- הייתה אווירה משפחתית מאד מלאה בעצמה של ביחד. יש לכם ילדים מ ד ה י מ י ם !
ומשם, למחרת, ללימודים, לשגרה, לשיעורים, לכיתות ולמבחנים, ופה מתחיל המסע האמיתי, קל להיות "באורות" בבועת המסע הישראלי ואי אפשר, ואולי גם לא נכון, להעביר את האווירה במלואה לתוך השגרה. אך בהחלט נצרב משהו מיוחד בזיכרון האישי והקבוצתי, ולפנינו משימה: ננסה לקחת נקודות בחוויה המיוחדת הזו לתוך שגרת החיים, להאמין בעצמנו ולתת מעצמנו לחברה ולמדינה. אנו מאחלים לכל אחד מתלמידי השכבה שיצליחו להגשים את כל הדברים היפים שהבטיחו לעצמם ואת חלומות שחלמנו יחד ולחוד במסע הזה.
בברכת מסע ופסח טוב!
צוות שכבת י"א
