"זמן מתן תורתנו"

"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" (שמות יט' א')

בתיאור מעמד הר סיני בספר שמות, נעלם התאריך המדוייק של המאורע הנשגב ביותר בתולדות עם ישראל.

פעמים התורה נוקבת בתאריך מפורט ולעיתים אינה מפרטת כלל, ומדרשי חז"ל עסוקים בפענוח התעלומה.

חכמים ור' יוסי נחלקים בגמרא במסכת שבת דף פו: מתי בדיוק היה המעמד. אמנם בשני דברים הם מסכימים- מעמד הר סיני היה בשבת ובעיצומו של יום אבל התאריך בחודש סיון לא ידוע.

מחלוקתם תלויה בשאלה כיצד מחשבים את שלושת ימי ההגבלה שעליהם ציוה משה, על פי הוראתו של הקב"ה.

בנוסף, אפשר גם לראות את העלמת מיקומו של הר סיני שעליו ניתנה התורה, ותיאורים מעורפלים מאפשרים לזהות את ההר המדוייק, בשלל הרים הקיימים במדבר סיני של היום.

מדוע אם כן, לא נזכר תאריך ומקום ברורים, האם אין זה מאורע שראוי לנקוב בזמנו ובמקומו המדוייק?

ניתן לומר, שהסתרת פרטים אלו אינו מקרי וכי יש רעיון ועניין מיוחד העומד מאחוריה.

במקום אחר, חז"ל מסבירים שמקום קבורתו של משה נסתרה מאיתנו, על מנת שלא יעשו ישראל ממקום קבורתו תחליף לאלוה, וכך על זו הדרך ניתן גם להסביר את עניין מתן תורה.

כבני אנוש אנו מחפשים עצמים פיזיים וזמן ברור להתלות בהם ולעלות אליהם לרגל.

האמירה שלמתן תורה, לכאורה, אין זמן ואין מקום דורשת מהאדם להבין ולהעמיק, שמתן תורה אינו תלוי בכך – אלא בקבלת התורה האישית של האדם והלימוד בה – התורה איננה זמן ומקום אלא היא, כל הזמן, בכל זמן ובכל מקום או אולי בניסוח אחר: מעל הזמן ומעל המקום.

לכן, גם נקרא החג מתן תורה ולא קבלת תורה – אמנם הקב"ה בחסדו נתן לנו את תורתו, תורת חיים ואמת, אך קבלתה תלויה ברצון האדם וביכולת שלו להכניס אותה למקומו וזמנו שלו.

נתפלל כולנו שנזכה לקבל את התורה, לפנות לה מקום בתוכנו, ולקבוע לה עיתים בזמננו ובליבנו.

חג שמח!