פרשת-וארא-.jpgפרשת-וארא-.jpgפרשת-וארא-.jpg

 

הורים יקרים, שלום רב

הרהורים על הפרשה לעילוי נשמתו של ידידי יעקב בן יהודה דון הי"ד

פרשת משפטים

כל לומד תורה שמע במהלך לימודו כי לתורה רבדים רבים. בצורה המשוכללת של אמירה זו מצד המסורת נאמר כי התורה מתחלקת, בכל עניין, לפרד"ס: פ-פשט, ר-רמז, ד-דרש, ס-סוד. אבקש בהמשך דברי דרך פסוק אחד מהפרשה להראות את אפשרויות הקריאה בו בשני אופנים. אך לפני כן מספר משפטים על הפרשה. פרשת משפטים היא תחילתו של החוק הישראלי, היא נוגעת בהיבטים רבים של יחסי בני האדם כמו עבדות, נזק – רכוש וגוף, שומרי רכוש, יחס לגרים, הלוואות, דיני משפט ועוד. יש בה גם היבטים במצוות של בין אדם למקום, זבח לה' וציון הרגלים. אך עיקר הפרשה עוסק בצד החוקי של בין אדם לחברו.

נציין כי התורה מבקשת מהאדם מחויבות מוחלטת לקב"ה, לא לחינם פתחה התורה את הפרשה שלאחר מתן תורה בדיני העבד. אך המסר המחדש של התורה הוא, כי אחרי מעמד הר סיני והמפגש הקהילתי עם הקב"ה אנו לא שוכחים את הערבות ההדדית ואת היחס אני-אתה. ולכן מה שלכאורה מפתיע בעיסוק רב כל כך בנושאי חיי היומיום, במיוחד לאחר האירוע הגדול של מעמד הר סיני, מובן לנו בשל המסר של התורה, תורת חיים המחוברת לכל רמות הקיום והעשייה האנושית.

נעבור כעת להתבוננות על פסוק מתוך דיני נזיקין ואחריות האדם לפעולותיו.  פרק כב פסוק ה: כִּי-תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת-הַבְּעֵרָה:

שאלה לעיון, היה מעניין להשוות בין פסוק ד' לפסוק ה', גם בסוג התשלום וגם בלשון בו נאמרו הפסוקים ולשאול האם הפרשנות ההלכתית בפסוק ד' מחייבת או שניתן לחבר את פסוקים ד-ה לכדי רעיון אחד ולא שני סוגי נזק שונים.

פשט פסוק ה' מדבר על אדם שמבעיר בשדהו אש או "אפילו מעצמה", כפי שאומר רש"י האש יוצאת משטח של אדם מסוים ומכאן האחריות שלו, והיא פוגעת בגדיש או בקמה או בשדה של אדם אחר. האדם שממנו יצאה האש, בין הבעיר בין יצאה מעצמה, חייב לשלם על הנזק. כולנו גדלנו על כך שאסור לשחק באש, הילד רק הדליק גפרור וכל הבית על באש ח"ו. צריך לזכור כי אש מזיקה והאדם צריך להישמר שלא להזיק לאחרים. מי שמעיין בדיני האש בגמרא יראה שיש מקומות שיש אחריות לאדם ויש מקומות שלא, וכמובן ראוי ללמוד את הדברים.

כאשר מבקשים לקרוא קריאה נוספת בפסוקים אחת הדרכים היא לקרוא קריאה סימבולית. כך עושה בעל האור-החיים הקדוש ר' חיים בן עטר, מתחיל את פירושו לפסוק כי "בדרך רמז תרמוז התורה", דהיינו מעבר לעניין ההלכתי יש רובד נוסף בפרשנות הפסוק. המילה אש מציינת צרה לעם, דהיינו האור החיים עובד עם מילון מושגים אש = צרה לעם, כאשר הדינים מתגברים בעולם וזהו הפירוש של "כי תצא אש". האש הזאת נועדה לקוצים, שגם פה אנו עובדים עם מילון, הקוצים הם הרשעים. והמטרה היא לעורר את הרשעים לחזור בתשובה כדי שיבינו כי לא רק לעצמם הם מזיקים כי ברגע שהאש יוצאת היא מזיקה גם לכל אדם, נשים ואנשים, ילדים וצדיקים, לכל אחד. ממשיך האור החיים בפירושו ומסביר את הצורך בהבחנה בין גדיש לקמה וביניהם לשדה, הבחנה בין חלקים לכלל העם, אך אנו נסתפק בזה וכל הרוצה יעיין בפירושו שם.

נחזור לנקודת הראשית, גם בפרוש הסימבולי של האור החיים בולטת המגמה המרכזית, המתחילה במעמד הר סיני דרך הרעיון בו פתחנו לסיבת פרשת משפטים, והוא רעיון הערבות ההדדית. האדם מישראל בכל פעולותיו צריך לזכור שהוא משפיע על המציאות הקיומית של האומה. האחריות גדולה אך בצידה גם הבטחה לגילוי מציאות ה' בתוך העם והארץ.

הצעה לשולחן שבת: בעודי קורא וכותב את דברי האור החיים חשבתי על אפשרויות רבות לפירוש הפסוק, אפשרויות חינוכיות לצד אפשרויות רעיוניות. נסו להציע דרכים נוספות לפירוש הפסוק, או כל פסוק אחר בפרשה. נסיים כי האור החיים כתב, לפחות במקום אחד שאני זוכר, כי בהלכה אנו מחויבים למסורת ואין אנו האחרונים יכולים לחלוק על הגדולים מאיתנו אך בפרשנות אנו בוודאי צריכים ויכולים להציע הצעות חדשות ולהמשיך להחיות את התורה בחיי היומיום.

(אליהו חחיאשוילי)

מה שהיה ומה שעתיד להיות בתיכון דרך אבות

ר' יעקב גרוס, רכז שכבת ט.

  • פתחנו את המחצית במבחן רכז בתנ"ך. המבחן היה על כל החומר מתחילת השנה, ודרש מהתלמידים הבנת הפשט, והעמקה בפירושים.
  • לוח המבחנים הוכנס ללוח האירועים באתר החדש של בית הספר, ואתם מוזמנים להיכנס ולעקוב. נציין כי בשבוע הבא יתקיימו מבחנים בספרות בכל הכיתות.
  • ביום שלישי 16/2 נצא לחפירות ארכיאולוגיות בעמק צורים במסגרת שיעורי היסטוריה, ולסיור בגבעת התחמושת במסגרת שיעורי של"ח.
  • שימו לב! בוקר הצגת מגמות להורים ותלמידים יתקיים בערב שבת שמיני 1/4 ( ולא כפי שפורסם בהתחלה) – רשמו את התאריך ביומנים.

ר' שמעון וייס, רכז שכבת י

  • כיתות י' עברו לאחרונה שני מבחני מתכונת גדולים, מבחן מתכונת בתושבע"פ ומבחן בתנ"ך. הלמידה הייתה משמעותית ורצינית, התלמידים הגיעו מוכנים למבחנים וראינו התקדמות יפה ממבחן המתכונת הראשון בתושבע"פ. תוצאות המבחן שיקפו, לדעתנו,את המאמץ הלימודי ואת ההכנה הנכונה.

כולי תקווה שרצינות זאת רק תמשיך ותוסיף לקראת המחצית הבאה.

 

    שבת שלום

עורך העלון -אליהו חחיאשוילי