הורים יקרים, שלום רב

הרהורים על הפרשה לעילוי נשמתו של ידידי יעקב בן יהודה דון הי"ד

פרשת במדבר – תשע"ו

פרשת במדבר תחילת הספר הוא המשך ישיר לשני הספרים שקדמו לו, ספר שמות וספר ויקרא. לפני שאגע ברעיון בפרשה הצעה לתרגיל/שיחה לשולחן השבת. ספר במדבר מתאר את היציאה למסע אל המדבר, נתאר לעצמנו משפחה העומדת לצאת למסע, במשפחה יש הורה או הורים יש ילדים בגלאים שונים, הנה הם עומדים ומתבוננים במדבר אליו הם יוצאים, מתבוננים לצדדים ורואים משפחות משפחות רבות. מה מרגישים ברגע זה, על מה חושבים, מה הפחדים או מה הציפיות. מה כל אחד לוקח איתו למסע מסוג זה. שיחה על מציאות תוך כדי התבוננות על הביטחון העצמי והמשפחתי.

חומש המספרים (=הפקודים) כך נקרא ספר במדבר שהמסגרת שלו היא בין מניין למניין, בין מניין מדבר סיני בתחילת הספר למניין ערבות מואב שבסופו. הפרשה הפותחת את החומש, כולה, עוסקת במבנה, מבנה המחנות בעת חנייתם ובעת מסעם, בין הדגלים נמצא גם את משפחות הלויים הנושאים את כלי המשכן. אי אפשר שלא להתרשם מהסדר ששורר בפרשה, יש עוצמה רבה בארגון בטח כאשר הדבר נעשה על עם שלם, כוחו של צבא נמצא ביכולת הארגון שלו. גם הצורך בשליטה הן בזמן חנייה ושלום והן בזמן מסע ומלחמה הם קריטיים בהנהגת העם. לעומת הסדר המופתי ותחושת העוצמה בתחילת הספר לפחות עד פרק ט, ספר במדבר הוא ספר של חוסר סדר, מרידות או ניסיונות למרידה, תלונות רבות, מרגלים כישלונות אישיים וציבוריים של מנהיגי העם,  זנות ועבודה זרה, ולבסוף ישנה סגירה של מניין נוסף, מניין ערבות מואב.

אבקש להציע הסבר, הסבר שאינו בבחינת סוף פסוק אלא תחילתו, הסבר הדורש מחשבה נוספת ועיבוד נוסף. בהסבר אבקש לייצר אנלוגיה בין ספר במדבר לבית הספר ולתהליך החינוכי כחלק מסיכומי השנה, וגם כפרידה שלי מעלון התיכון. ספר במדבר מלמד שהרצון לשלוט בכל האספקטים של המציאות הוא בלתי אפשרי, החריג הוא הנורמה ולא המערכת המסודרת. ישנה חובה להעמיד מערכת כזאת על מנת שלחריגה יהיה נקודת יחס או דיאלוג פנים עמוק של התקדמות, נקודה זו תהיה גם נקודה לחזרה אך כאיש אחר או במקרה של ספר במדבר כעם אחר. ההצלחה בשנת לימודים אינה היכולת לשמר על הסדר שנבנה בעמל רב בתחילת השנה, במקרה כזה הפעלת הכוח תמנע כל התעלות רוחנית ולימודית אפשרות ההתקדמות לא תהיה קיימת ואם כן בעוצמה נמוכה ביותר. ההצלחה היא היכולת לאפשר מרידות, תלונות כן גם עבודה זרה ולהגיע לנקודת המניין האחרון כאדם אחר שהתמודד ובנה את עצמו מתוך המציאות, מקושי ומהצלחה, מנפילות ועונשים קשים עד מוות לעומת עליות ותענוג עילאי. נקודה שאיתה אפשר להתדיין דיון של אמת אינה יכולה להגביל, כוחה יהיה בזה שהתנועה, כל תנועה ממנה או אליה, תהיה תמיד בדיאלוג איתה.

נחזור לתרגיל בתחילת הדרך, מה עושים בתחילת השנה זה פשוט מציבים סדר מופתי בונים תכנית שנתית – חברתית ולימודית. מה עושים בסוף השנה בודקים כיצד הגענו לנקודת הסוף האם אנחנו כמערכת מערכת אחרת האם האנשים בה הם אנשים אחרים וכיצד. בחינה זו האחרונה בעיני קשה יותר ומחייבת יותר. בחינה זו  מפחידה יותר, השאלה במה התקדמנו וכיצד דורשת יושרה ויכולת להתמודד עם הצלחה וכשלון.

מהנעשה בתיכון "דרך אבות"

שכבת י – רכז השכבה ר' שמעון וייס

ביום חמישי האחרון נסעו תלמיד השכבה לטקס מרגש בבית הנשיא. ערכנו שם טקס, תלמידי הכיתות הקריאו קטעים העוסקים בשאלה מהו להיות אזרח. הנשיא יצא אלינו לרגע אחד הצטלם איתנו אמר מספר מילים והמשיך ללו"ז היומי הצפוף שלו. יום זה היה המשכו של יום הזהות שערכנו לפני מספר שבועות, אז בקרנו בבית המשפט העליון ומאוחר יותר התכנסנו לסדנאות זהות.

לאחר המפגש עם נשיא המדינה וחלוקת התעודות הלכנו לגן הפעמון למשחקי ספורט, חיזוק הגוף לצד חיזוק הרוח.

כלל בית הספר

ביום ראשון, יום ירושלים, אנו ממשיכים במנהג מסע אביעד אלא שהפעם בשל החום הכבד הציפוי לא נצא למסע. נגיע לתפילה חגיגית בבית הספר נצא לעין יעל. בעין יעל נערוך טקס עם משפחתו של אביעד רונן כבכול שנה, נקודת ציון מיוחדת השנה היא ציון עשור למסע אביעד. הילדים מתבקשים לבוא עם חולצות לבנות.

    שבת שלום

עורך העלון -אליהו חחיאשוילי